9.11.12

חיות מבולבלות - כתיבה לא שיפוטית, דמיון ופריווילגיות - פעילות לכיתות א'







את השיעור הזה העברתי לתלמידות ותלמידי כיתה א', שאינם יודעים עוד קרוא וכתוב ולרובם עברית היא שפה שניה.
כשהתחלתי את ההיכרות עם הכיתה ועם התלמידים הרגשתי את הקושי והפחד שלהם אל מול כתיבה וחיבור אותיות, פחד מלטעות במרחב שאינו מוכר ואינו ידוע להן.
במפגש איתן רציתי לייצר חוויה של שימוש חופשי ומשחקי בשפה ובכתיבה. בניגוד ללימוד פונטי של השפה, רציתי לגעת באותיות ובכתיבה מתוך הקשר, ליצור יחד עם הילדות והילדים עולם ידע משותף אותו הם יצרו ובו הם שולטים.

במבחן התוצאה, השיעור לא התנהל כפי שדמיינתי ותכננתי. השיעור יצר בעיניי סיטואציה מורכבת עבור הילדים, סיטואציה שלא כולם ידעו להתמודד איתה. אפרט על כל אלו לאחר הצגת מהלך השיעור:

השיעור הועבר כחלק ממערך של היכרות עם נושא מלווה של "חיות"

שלב א' - ציור חיות מבולבלות ומדומיינות שמורכבות ממספר חלקים של חיות שונות. תחילה, יצרתי מספר דפי צביעה של החיות המבולבלות. לאחר ביקורת, שיניתי את דפי הצביעה לדפי עבודה חופשיים יותר שבהם התבקשו התלמידות להשלים בקו חופשי את החיות.

דפי הצביעה:






דפי השלמות:













שלב ב' - קריאה לחיות שנוצרו בשמות חדשים ומדומיינים מהאותיות המוכרות. מטלה זו, היא מטלת כתיבה שלא ניתן לטעות בה, כל צירוף אותיות מומצא, גם אם תופיע אות סופית בדיוק במרכזו, יהווה שם לגיטימי

שלב ג' - איסוף השמות על הלוח - יצירת מאגר ידע מהמצאותיהם של הילדים והפיכתו לידע לגיטימי וממשי שנכתב על הלוח בכיתה (שמהווה כידוע מקור סמכות)

שלב ד' - הקראת סיפור בכיתה תוך שילוב הילדים - סיפור בו משולבות כל החיות  החדשות פרי יצירתם של התלמידים והתלמידות. בשלב זה ניתן להפעיל את הילדות, לבקש מהן לקום כאשר שמה של החייה שיצרו מושמע.


ומה קרה בפועל?
בפועל קרו שני דברים עיקריים שהם בעצם אחד, הילדות ובעיקר הילדים לא הצליחו לדמיין חייה שלא מוכרת להם, רובם בחרו להשלים חיה אחת מתוך חלק מוכר, לדוגמא, צירו לכנפיים את הפרפר במלואו, והשאירו מסביב לו את יתר החלקים לא מחוברים. אפשר להגיד שייתכן שההסבר לא היה מדויק ונוצרה אי הבנה בקרב הילדים, אבל אני בוחרת לקרוא את הסיטואציה דרך מושגים של פדגוגיה ביקורתית ולטעון שדמיון הוא פריווילגיה, הדמיון אינו נתון אצל ילדים, אלא נדרשים טיפוח, השקעה ותנאים מתאימים בכדי לפתחם אצל ילדה או ילד. בכיתה בה לימדתי את השיעור הזה, הילדים מגיעים ממצב סוציואקונומי לא פשוט, מעיר מעורבת ומבתים מורכבים. אומנם הורגלנו בנרטיבים קורעי לב על ילדות ענייות בצרפת שכל שנותר להן בחדרן החשוך בין קיפול כביסה לקרצוף הרצפה הוא דמיון מפותח. אך במציאות, בתנאי חיים קשים ומורכבים, גם לילדי כיתה א' אין דמיון. כמו בציור כך גם בכתיבה, הילדות והילדים לא יכלו להעלות על דעתם להמציא מילה לא קיימת, בקשה זו לא נראתה להם הגיונית והיה נדמה לי שהם מודאגים, חוששים להכשל (בלי ההבנה שלא ניתן בכלל להכשל) ולכן נמנעים מהמשימה. רוב הילדים קראו לחיה שציירו על שמם, אני משארת כי זו המילה בה הם מרגישים הכי בטוחים, או בשם של חייה קיימת, כמו "תנין". באופן מובהק הילדים מן המעמד הגבוהה יותר, לקחו את שמם הפרטי ועיוותו אותו למען המשימה, הוסיפו לו אות או שתיים. ילד נוסף, גם הוא ממעמד גבוהה באופן יחסי, קרא לחייה על שם תוכנית טלוויזיה.
קשיים אלו גרמו לילדות ולילדים חוסר נוחות ובושה, ולכן רובם סירבו לשתף את הכיתה בציור ולכתוב את שם החייה על הלוח.

הסקת מסקנות - 
מהשיעור הזה אני לוקחת איתי תגובה אחת מן התגובות שקיבלתי לאחר השיעור: אומנם השיעור לא היווה הצלחה מסחררת, אך בעזרתו הילדים התוודעו לציפיות שלי מהם. אני מקווה שזו תהיה התחלה של ידידות נפלאה עם הדמיון הנזנח...

ובאופן כללי,
אני מאמינה שהשיעור הזה יכול להוות דוגמא מעניינת ללימוד כתיבה וקריאה בשיטה הגלובאלית, מתוך הקשר, כאשר הילדה, הידע שלה ועולמה נעמד במרכז אקט הלימוד והכתיבה ולא השפה וחוקיה.
כמובן שאתן מוזמנות לעשות שימוש חופשי בכל הנמצא בבלוג זה בכיתות, בבית, בפעילויות א פורמליות ובכל מקום שתראו לנכון (למעט שימוש מסחרי כמובן). ואל תשכחו לכתוב לי איך היה.

להורדת קובץ עם התמונות

26.9.12

נשים (ואנשים) ששינו את העולם - פעילות רב גילאית

פעילות זו נבנתה בכדי להכירלילדות וילדים דמויות אקטיביסטיות, שמאבקן לשינוי המציאות הגיע לכדי הצלחה.
ההכרות עם דמויות אלו חשובה ביות לילדות וילדים שנמנע מהם כוח אזרחי, פוליטי, חברתי, במטרה להוות השראה להתעוררות חברתית והקהילתית.
הפעילות הועברה במרכז הלמידה של "האסקווליטה", לילדות וילדים בגילאי 6-13 

מהלך הפעילות:
הילדות קיבלו לוח ריק וחיפשו חתיכות פאזל שפוזרו במרחב.
לאחר שהן מצאו את כל החתיכות, הן הרכיבו את הדמות על הלוח והתחילו את ההיכרות איתה.
בתום ההרכבה הילדות קיבלו הסבר קצת על הדמויות (בהתאם לגילן ולרמת העניין שהן גילו)

לבסוף, הכנו מבעוד מועד קיר אחד בחדר החשוף שעליו תלינו בועות קומיקס עם המשפט: "אני רוצה לשנות בעולם,"

הדמויות שנבחרו לפעילות זו:
מרסדס סוסה
מרטין לותר קינג
אליס פול
מהטמאה גנדי
אמא תרזה


(הפעילות נעשתה יחד עם M CH)

והנה התמונות:






 












18.8.12

חוברת עבודה לילדות ואמהות - משחקות שלום


חוברת עבודה זו נוצר למען הקורס "משחקים לשלום" (סמינר הקיבוצים- ד"ר גל הרמט) ומטרתה שינוי החשיבה והמתודות המקובלות קיום בחינוך לשלום ודחיקת הגבולות המותרים.

החוברת מנסה להתמודד עם השאלות: 
מה מותר להגיד לילדות?
על מה ניתן להן לצחוק?
עד כמה מותר מותר להעציב אותן?
איך מלמדות פמיניזם בלי להגיד פמיניזם?
מה הקשר בין ילדות ונשים לבין דיכויים אחרים?
מה המשמעות התרבותית של שפה?
מה הן הרגשות סביב שפה?
האם ניתן להתמודד עם שפה מבלי ללמוד אותה ומבלי להבין אותה?
מה הקשר בין משחקי ילדות לבין חוסר צדק?
עד כמה חומרי לימוד מאפשרים הזדהות של הילדות עם חוסר צדק?
איך אפשר להתמודד עם הדרה של אוכלוסיות בחומרי לימוד?
מה המשמעות של צבע?
איך מתמודדות ילדות עם עבודה עצמאית בנושאים מורכבים?
ואיך ניתן ללמוד דרך יצירה, דמיון ורגש?

ניתן להדפיס את החוברת ולהשתמש בה יחד עם ילדות, נערות ומבוגרות. יחד עם זאת, אני מבקשת שתשתפו אותי בכל שימוש ידוע שנעשה בחוברת. כמו כן, אשמח למחשבות, רגשות, הארות וניסיונות שהתעוררו בהקשר לחוברת.
האם לדעתכן יש צורך בעוד חוברות ובאילו נושאים (ובאיזה מימון)?


(במידה והנכן מעוניינות או מכירות גוף שיהיה מעוניין: כל תוצר מלימודי יעלה  בבלוג זה ללא תשלום. חומרי לימוד, ספרים ועיצובים נוספים יווצרו בשמחה בתמורה לתשלום)









11.6.12

לבדה בגינה - מחשבות על תהליך ופרסום הספר

היום בבוקר שלחתי את הספר לבית הדפוס!

בשבועות האחרונים עבדתי במרץ על כתיבת הספר, ציורו ועריכתו.
לצערי לא הצלחתי להתמיד בהצגת תהליך התהוותו של הספר בבלוג ובפייסבוק (ייתכן שעוד אפרסם סוגיות שעלו בעת הכתיבה והציור באופן רטרואקטיבי)
במהלך שבניתי ניסיתי לשבור את הבלעדיות שיש לכותבת על תהליך היווצרותו של ספר, ביקשתי לוותר על פריווילגית ההילה. רציתי ליצור ספר ילדות שלא רק התמה שלו פמיניסטית, אלא גם תהליך היווצרותו.
תהליך שונה שמנסה לשבור נורמת עבודה שלה הורגלנו דורש מאיתנו זמן רב יותר, גמישות ואורך רוח.

לא הצלחתי לעמוד במשימה באופן מוחלט, לבסוף "נשברתי", סגרתי את החלון וסיימתי את תהליך כתיבת הספר לבדי, מתוך רצון לחסוך זמן ולהתייעל.
הגעתי למסקנה אותה ידעתי עוד מקודם- אין בפעילות פמיניסטית יעילות או חיסכון וכנראה שזה גם מה שכל כך נכון בה.

בהמשך לתפיסת עולם זו, אני מצרפת את כל הספר בקבצי תמונה
אתן מוזמנות להשתמש בכל דרך שתראו לנכון, כל עוד היא מכבדת נשים, ילדות, אמהות ורגשות.
וכמובן, שאשמח אם ימשיך להתקיים תהליך של חשיבה, דיון ושינוי.

תודה לכולכן שהייתן פה.


















כריכה אחורית: